ז'בוטינסקי דיבר עשר שפות ונאום שלו התארך בדרך כלל לאזור השעתיים.

את הנאום הראשון שלו נאם בפני סטודנטים יהודים בעיר ברן בשוויץ כבר בגיל 17.

נאומיו היו כה חוצבי להבות , מרתקים , מסעירים ומעוררים דיון עד כי בקונגרס הציוני  נחשב נאומו של ז'בוטינסקי לשיאו של הקונגרס. נאמר שאם ז'בוטינסקי לא היה נואם הרי שהקונגרס היה משעמם.

בנאומיו סמך ז'בוטניסקי  על חוכמת והבנת המאזינים. נאומיו היו מלאים תוכן , הברקות ומחוות . כנואם בנה ותכנן את נאומיו בצורה הדרגתית בה הוא בנה את טיעוניו, העלה רעיונות נועזים ומקוריים והשתמש בהומור.

כאשר הגיע ז'בוטניסקי לנאום , היה נאומו להצגה המרכזית . נאומיו משכו אלפי מאזינים אשר היו מגיעים לשמוע ולראות אותו נואם . למשל ב ב1928 נשא נאום בתל אביב , כ6,000 איש הגיעו לשמוע אותו נואם , באותה תקופה חיו בתל אביב כ 34,000 תושבים. כלומר הגיעו לנאומו של ז'בוטינסקי  כ 20% מאוכלוסיית העיר. במונחים של היום מדובר על קהל של כ 87,000 איש , כמות אשר שום אצטדיון כדורגל בארץ אינו מסוגל להכיל.